If you know the enemy"
  ,and know yourself
you need not fear
the result
"...of a hundred battles
Sun Tzu
הסכם הסגרה
הסכם הסגרה הוא הליך רשמי שבו מדינה מבקשת ממדינה אחרת את הסגרתו של אדם אשר נחשד או הורשע בפלילים . כפי שנהוג ביחסים בין מדינות, הליך ההסגרה מוסדר באמנה חתומה בין המדינות

קיימים שני סוגים של הסכמי הסגרה בין מדינות:
1. הסכמי רשימה
2. הסכמי פליליות כפולה
הסכמי ההסגרה המסורתיים והנפוצים ביותר הם הסכמים המכילים רשימה של מעשים פליליים שבעטיים חשוד יוסגר למדינה זרה.
הסכמי פליליות-כפולה, הנהוגים מאז שנות השמונים , מתירים הסגרת חשוד בפלילים אם העונש על הפשע בו הוא חשוד, עולה על שנת מאסר בכל אחת מהמדינות.

לעתים , כאשר הענישה בין המדינות שונה, לדוגמא .הלבנת הון בישראל שדינה 10 שנות מאסר לעומת עבירה דומה ברוסיה שדינה 4 שנות מאסר (לסכום שמעל 20,000$ ), אזי במידה וקיים הסכם הסגרה, יושת העונש המקובל במדינה אליה הוסגר.
במצב שבו המעשה הנטען אינו מהווה עבירה באחת המדינות, לדוגמא עישון סמים "קלים", אזי לא יוכל להתבקש וממילא גם לא יינתן אישור לביצוע הסגרה.

ע"פ חוקי מדינת ישראל, הבסיס החוקי להסגרת אדם הנמצא בגבולות המדינה, אל מדינה זרה הנו חוק ההסגרה, תשי"ד-1954, ואלו התנאים להסגרה:

א. בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת קיים הסכם הסגרה
ב. המוסגר, נאשם או נתחייב בדין בעבירה המופיעה ברשימת העבירות באמנת ההסגרה.
ג. העבירה הנה עבירה פלילית בשתי המדינות.
ד. דינה של העבירה הינו לפחות מאסר שנה אחת.

בטרם תחילת הליכי ההסגרה, חלה חובת ההוכחה כי האדם הנו "בר הסגרה".
סעיף 3(ב) לחוק ההסגרה, קובע כי "בקשת הסגרה מטעם המדינה המבקשת תוגש לשר המשפטים והוא רשאי להורות כי המבוקש יובא לפני בית המשפט המחוזי בירושלים, עפ"י סעיף 3(א) לחוק.
תחילת הליכי ההסגרה, מותנים בהצגת ראיות שדי בהן לכאורה להגיש כתב אישום בישראל. המבחן לפני ביהמ"ש המחוזי האם להסגיר או לא להסגיר את האדם זה האם יש ראיות מספיקות שאכן מבססות את האישומים נגדו, המבחן הוא דיני הראיות של ישראל.

לא פעם מתעורר ויכוח בין המבוקש בר ההסגרה לבין מדינת ישראל האם יש ראיות מספיקות או לא? במידה וביהמ"ש מוצא שכל התנאים בחוק התמלאו כדיו, אזי יכריז על האדם כבר-הסגרה, ואם לא- ידחה את הבקשה . בע"פ 7569/00 גנאדי יגודייב נ' מדינת ישראל ,שם קבע כבוד השופט השופט חשין בפס"ד נרחב אשר סוקר את סעיפי חוק ההסגרה על שינוייהם במשך השנים בקצב הולך וגובר, ומתייחס לסוגיות שבהן נחלקים בעלי הדין: האם יש ראיות מספיקות לצורך ההסגרה .
האם קיים הסכם הסגרה עם רוסיה והאם קיימת הדדיות כמצוות תוך ההסגרה; האם המערער הוא אזרח ישראל ותושב בה לעניין חוק ההסגרה; האם צריך ביהמ"ש, במסגרת שיקוליו, להביא בחשבון את הסכנה הנשקפת לחייו של מי שמבקשים את הסגרתו. קבע השופט חשין כי זו דיה לצורך הכרזת המערער כבר-הסגרה.

בהערת אגב יאמר,כי בית-המשפט יימנע איפוא מהכרזה על היותו של פלוני בר-הסגרה רק במקרים בהם יש "סבירות גבוהה לכך שהמבקש אכן ייפגע אם יוסגר, וכי אמצעי ביטחון וזהירות שיינקטו לא יישאו פרי".
אמנת ההסגרה קובעת חובה סטטורית, לזכות המוסגר, לחזור למדינתו במידה ויחפוץ בכך, שם גם ירצה את עונשו ויהיה זכאי לכל התנאים המקובלים לרבות ניכוי מאסר כחוק.
חשוב לדעת, כי במידה והמוסגר הועבר למדינתו, לא יוכל לערער על עונשו אלא במדינה שבה נשפט.

כך למשל, בפרשת "העוקץ הניגרי" מע' (ירושלים) 14756/08 - היועץ המשפטי לממשלה נ' גיא מאיו ואח' . החליט בית המשפט המחוז בירושלים, כי כלל החשודים יוסגרו לארה"ב. שבעה, צעירים ממרכז הארץ החשודים בהצגת מצג שווא של זכיה כביכול בלוטו, הוציאו במרמה כשני מיליון דולר מאזרחים אמריקאים. 
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/905/818.html

דוגמה נוספת: בקשת הסגרה של הרשויות ברוסיה, כנגד לאוניד נבזלין ששימש מס' 2 בחברת הגז והנפט של מיכאל חודורקובסקי "יוקוס". בבקשת ההסגרה הועלו חשדות כנגד מר נבזלין בגין עבירות כלכליות, ובהן מירמה והעלמות מס. מדינת ישראל סירבה לבקשה וזמן קצר לאחר מכן, הוגשה בקשה נוספת להסגרה ובא נטען כי מר נבזלין נחשד בשל ארגון וסיוע לרציחות והתנקשויות שאירעו בשנים 1998-2002.
הסירוב לבקשה הראשונה נבע כתוצאה מהחלטת מדינת ישראל , כי איכות הראיות אשר הצגו בפניה אינם עומדים ברף ההרשעה ולא יאפשרו לבית המשפט להכריז על נבזלין כ- בר הסגרה.
ועוד בעניין זה, גם השלטונות האמרקאיים דבקו בעמדה זו וגם הם סרבו להסגירו כמו גם את שותפיו לעבירה לכאורה.
הליכי ההסגרה בישראל הינם ארוכים יחסית ודי שכיח שההליך כולו מתחילתו ועד סופו יארך למעלה משנה . למרות זאת, במקרים רבים המועמדים להסגרה מוחזקים במעצר עד קבלת קבלת ההחלטה בשל החשש מ"המלטות מן הדין".

מאמר זה אינו משמש תחליף לייעוץ משפטי

"לא פעם מתעורר ויכוח בין המבוקש בר ההסגרה לבין מדינת ישראל האם יש ראיות מספיקות או לא?
במידה וביהמ"ש מוצא שכל התנאים בחוק התמלאו כדיו, אזי יכריז על האדם כבר-הסגרה, ואם לא- ידחה את הבקשה..."

מעבר לסרגל הכלים