If you know the enemy"
  ,and know yourself
you need not fear
the result
"...of a hundred battles
Sun Tzu
עבירת השוחד היא עבירה התנהגותית, כשהיסוד העובדתי בה מורכב מרכיב התנהגותי ומשלושה רכיבים נסיבתיים.
הרכיב ההתנהגותי משמעותו, הפעולות שננקטו ע"י המעורבים בתיק ונחלק לזה הלוקח ולזה המקבל.
שוחד הוא דבר מה, הניתן לאיש ציבור על מנת להיעזר בכוחו ובמעמדו לקידום אינטרסים , השוחד כרכיב נסיבתי יכול להיות כספים או טובות הנאה . עבירת השוחד מוגדרת בסעיף 290 בחוק העונשין , הקובע כי גם הנותן וגם הלוקח שניהם מואשמים בשוחד. מטרת הסעיף היא לשמור ולחזק את אמון הציבור בנבחריו ובאנשי הציבור , הכוללים בתוכם: שרים, פוליטיקאים , שוטרים , שופטים וכו'...

בישראל הוגשו מספר רב של כתבי אישום בגין עבירות שוחד וביניהם ראשי ערים, שופטים, שרים, חברי כנסת, עורכי דין ואף כנגד ראש ממשלה מכהן (אהוד אולמרט).
בצד ההרשעות במספר בלתי מבוטל של תיקים, נתקבלו גם זיכויים לא מועטים כאשר בית המשפט, סרב לקבל את פרשנות התביעה לעניין המודעות של נותן או מקבל השוחד ובמקרים רבים אף סרה לקבל את הראיות לפיהם מקבל או נותן השוחד ידע כלל כי קיבל שוחד.
בית המשפט בישראל נזהר בטרם מרשיע אדם בעבירת שוחד ומבצע בדיקה מדוקדקת האם ניתן שוחד כלל והאם הייתה מודעות לכך ע"י הנותן או המקבל.
החידוש בפסיקה הנו, שיתכן ונותן השוחד יורשע אך המקבל יזוכה. הדבר מתאפשר כאשר הוכח כי מקבל השוחד לא היה מודע כלל לקיומו בעוד נותן השוחד התכוון לנותנו תוך קבלת טובות הנאה כתוצאה מנתינתו.

לדוגמה:
מדינת ישראל נגד דודי אפל ת.פ 8116/03 שם נקבע כי ראש הממשלה דאז אריאל שרון לא היה מודע לכוונתו של איש העסקים דוד בן אברהם אפל אך מנגד, הרשיע בית המשפט את דודי אפל בהוכיחו כי ידע והתכוון לתת שוחד. בשנת 2004 הוגש כתב אישום נגד דוד אפל לפי , העביר שוחד לראש הממשלה דאז אריאל שרון , בפרשת האי היווני , היועמ"ש מני מזוז החליט כי אין מספיק ראיות על מנת להגיש כתב אישום נגד אריאל שרון , ולכן בוטלו כל האשמות אשר יוחסו לו . התקדים הנהוג עד למשפט הנ"ל הינו כאשר עניננו בעבירת השוחד מואשמים שני הצדדים , הלוקח והנותן. לראשונה נפסק כי מקבל השוחד לא היה מודע לשוחד ולכן לא הוגש כתב אישום , מנגד כן הואשם דודי אפל במתן שוחד.

מדינת ישראל נגד בלדב – קובי ולימור בלדב, טופלו ע"י משרדנו,
נעצרו בגין חשד לנתינת שוחד לראש המינהל עופר הידה , בתמורה להקלות וקידום תהליכי בנייה עבור הוריו של בלדב התיק שטופל במשרדנו נסגר לאחר שימוע בפרקליטות לאחר שהתקבלו הטענות לפיהן, הזוג האמור נקלע לפרשייה הזו אל לא עוול בכפם וכי לא הייתה כל כוונה וודאי שלא מודעות לנתינת שוחד מצדם.

http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/117/311.html

מדינת ישראל נגד שבס דנ"פ 1397/03 : שמעון שֶבֶס שימש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בין השנים 1992–1995, תחת ראש הממשלה, יצחק רבין והיה ממקורביו . שבס היה מרכז המשק של קיבוץ אפיק בדרום רמת הגולן ופעיל בוועד יישובי הגולן.- הואשם בניצול מישרתו לצורך קידום עסקה ביטחונית עם מדינה זרה מתוך, בין היתר, אינטרס לגרוף רווח ניכר לידיו ולידי חבריו. בשל פרשה זו יוחסו לו עבירות של לקיחת שוחד, ניסיון ללקיחת שוחד. בנוסף בפרשה השנייה, שבס הואשם בניצול מישרתו לצורך קידומן של תכניות בנייה של חבריו בתמורה לטובות הנאה. במסגרת פרשה זו יוחסו לו עבירות של לקיחת שוחד. לאחר שמר שבס הורשע בבית המשפט המחוזי , בית המשפט העליון החליט פה אחד לזכות את מר שבס מכל האישומים בהם נחשד. השופט חשין בפס"ד: אינני חושב שהחלטה כלשהי בעניין מהות העבירה של מרמה והפרת אמונים צריכה לשבת כחטוטרת על גבו של שבס. זה לא נכון ולא צודק" , בית המשפט סבר כי חומרת העבירה לא הצדיקה דין משפטי , אלא להעמידו לדין עבור עבירת משמעת בלבד.

מדינת ישראל נגד עו"ד יעקוב ויינרוט – עו"ד וינרוט הואשם בעבירת השוחד , בכתב האישום נטען כי ויטה, שכיהן כפקיד שומה גוש דן, השתמש בשירותיו המשפטיים של עו"ד וינרוט. . וינרוט לקח שכר טרחה מופחת מויטה , ובתמורה הקל ויטה בהסכמי השומה של לקוחותיו הפרטים של וינרוט, ביניהם ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי. בשנת 2011 זוכה עו"ד וינרוט מאשמה בעבירת השוחד . השופט נויטל בתיק של עו"ד וינרוט , קבע כי הפרקליטות לא הצליחה להוכיח מעל לכל ספק סביר את לקיחת השוחד ומתן השוחד של עו"ד וינרוט, בנוסף נטען ונקבע שלקיחת דמי טרחה בסך 500 ₪ אינה מהווה עבירה פלילית . כמו כן טען נויטל כי הראיות אשר הוצגו אין הן מספיקות על מנת להרשיעה את עו"ד וינרוט. בנוסף נאמר כי הפרקליטות החליטה לנצל את משפטו של עו"ד וינרוט ולהרחיב את גבולותיה של עבירת השוחד , אך השופטים דבקו בגבולות הקיימים וזיכו את וינרוט.

מאמר זה אינו משמש תחליף לייעוץ משפטי

"בצד ההרשעות במספר בלתי מבוטל של תיקים, נתקבלו גם זיכויים לא מועטים כאשר בית המשפט, סרב לקבל את פרשנות התביעה לעניין המודעות של נותן או מקבל השוחד,
ובמקרים רבים אף סרב לקבל את הראיות לפיהם מקבל או נותן השוחד ידע כלל כי קיבל שוחד..." 

מעבר לסרגל הכלים